יוצרת מנוסה מערבבת אפוקסי שקוף למגש הגשה, ומחליטה שהיא רוצה כחול עמוק במיוחד. היא מוסיפה כף גדושה של פסטת צבע, מערבבת, ויוצקת. כעבור 24 שעות היציקה עדיין רכה כמו גומי ולא מתקשה - היא הוסיפה כמעט 15 אחוז צבען למשקל האפוקסי, ופגעה ביחס הכימי שמאפשר לשרף להתקשות. הגוון היה מושלם, אבל הפריט כולו לפח.
הסיפור הזה מפתיע הרבה יוצרים, כי בצבע רגיל ההיגיון הוא "יותר צבע - יותר כהה". באפוקסי זה עובד אחרת: הצבען הוא תוסף שהשרף צריך להכיל בכמות מוגבלת, ומעבר לסף מסוים הוא הופך מגורם צבע לגורם שמונע התקשות. ההבדל בין יציקה צבעונית מרהיבה לבין גוש דביק נקבע לא רק בסוג הצבען, אלא גם בכמות המדויקת שמוסיפים.
המדריך הזה עובר על סוגי הפיגמנטים לאפוקסי, מסביר כמה מכל אחד מוסיפים בלי לפגוע בהתקשות, ואיך בוחרים את הצבען הנכון לפי האפקט שרוצים - שקוף, אטום או מטאלי. הוא מיועד לכל מי שיוצק אפוקסי ורוצה שליטה אמיתית בצבע במקום לנחש.
סוגי הפיגמנטים והצבענים לאפוקסי
לא כל צבע מתאים לאפוקסי, וזו טעות נפוצה לקחת צבע מים או גואש מהמגירה ולקוות לטוב. צבע על בסיס מים דוחה את השרף ויוצר גושים, ולכן משתמשים רק בפיגמנטים לאפוקסי ובצבענים שמתאימים ליציקת שרף. ארבעה סוגים עיקריים מכסים כמעט כל פרויקט, ולכל אחד אופי שונה.
| סוג הצבען | האפקט | אחוז מומלץ מהמשקל | שקיפות | מתאים במיוחד ל |
|---|---|---|---|---|
| אבקת מיקה | מטאלי, נצנוץ, פנינה | 1-3% | חצי-שקוף | נהרות, גלים, אפקט מים |
| אלכוהול אינק | גוון עז, זרימה אורגנית | 5-10 טיפות ל-100 גרם | שקוף | פטרי, אמנות מופשטת |
| פסטת צבע (paste) | אטום, אחיד, רווי | 2-4% | אטום | יציקות מלאות, בסיס אחיד |
| פיגמנט נוזלי מרוכז | גוון חזק בטיפה קטנה | 1-2% | שקוף עד אטום | שליטה מדויקת בגוון |
אבקת מיקה היא הפיגמנט הפופולרי ביותר לאפוקסי בזכות האפקט המטאלי, והיא נמכרת בעשרות גוונים. פיגמנט אבקתי נותן נצנוץ שמשתקף באור ומתאים במיוחד לשולחנות נהר ולאפקטים של מים. אלכוהול אינק, לעומתו, זורם בתוך השרף ויוצר דוגמאות אורגניות שאי אפשר לשלוט בהן לגמרי - יתרון באמנות מופשטת, חיסרון כשרוצים גוון אחיד.
כמה צבע מוסיפים בלי להרוס את ההתקשות
הכלל המרכזי: סך כל התוספות לאפוקסי - צבען, נצנוצים וכל תוסף אחר - לא צריך לעבור 6 אחוז ממשקל השרף. מעבר לזה יחס הערבוב הכימי משתבש, וההתקשות נפגעת בצורה שמשאירה את היציקה רכה או דביקה לצמיתות. ברוב המקרים 2-4 אחוז מספיקים בהחלט לגוון עשיר.
הדרך הנכונה לחשב היא לפי משקל, לא לפי עין. מערבבים קודם את השרף עם הממריץ ביחס המדויק שלהם, ורק אז מוסיפים את הצבען לתערובת המוכנה. תוספת של 2 אחוז אבקת מיקה על יציקה של 500 גרם היא 10 גרם בלבד - כמות קטנה שנראית מעט בכף, אבל צובעת את כל היציקה. עדיף להתחיל במעט ולהוסיף בהדרגה, כי אי אפשר להוריד צבע אחרי שהוא בפנים.
בפועל, אבקות (מיקה, פיגמנט יבש) בטוחות יותר מנוזלים, כי הן לא מוסיפות נוזל שמדלל את יחס הערבוב. פסטות ונוזלים דורשים זהירות כפולה - הם צובעים חזק אבל גם משבשים את הכימיה מהר יותר.
אפקטים מיוחדים - שקוף, אטום ומטאלי
הבחירה בין אפקט שקוף לאטום מתחילה בסוג הצבען. לאפקט שקוף כמו זכוכית צבועה - למשל נהר כחול שרואים דרכו - משתמשים בכמות קטנה של פיגמנט שקוף או אלכוהול אינק, ומקפידים לצבוע אפוקסי ליציקה שקוף מלכתחילה. לאפקט אטום שמסתיר לגמרי את מה שמתחת, כמו משטח בצבע אחיד, בוחרים פסטת צבע בכמות של 3-4 אחוז.
האפקט המטאלי הוא ז'אנר בפני עצמו. מפזרים אבקת מיקה בכמה גוונים על פני השטח בזמן שהאפוקסי עדיין נוזלי, ומזיזים אותם עם מברשת או אקדח חום ליצירת תנועה. אפקט "פטרי" מפורסם נוצר משילוב של אלכוהול אינק עם טיפת שמן סיליקון, שדוחה את הצבע ויוצר תאים עגולים כמו במעבדה. כל אפקט דורש כמות אור וזמן עבודה שונים, ולכן זמן העבודה הארוך של האפוקסי הנבחר חשוב לא פחות מהצבע עצמו.
טעויות צביעה נפוצות
הטעות הראשונה, וכבר ראינו אותה בפתיח, היא עודף צבען שמונע התקשות. השנייה היא שימוש בצבע מים או אקריליק על בסיס מים במקום פיגמנטים לאפוקסי - צבע כזה דוחה את השרף ויוצר גושים לא אחידים. השלישית היא ערבוב לא מספיק - צבען שלא מעורבב עד הסוף יוצר פסים וכתמים, ולכן מערבבים לפחות 2-3 דקות עד שהגוון אחיד לחלוטין לפני היציקה.
טעות רביעית היא לצבוע בלי לחשוב על עומק. באפקט שקוף בעומק גדול, גם כמות קטנה של צבען מצטברת ויוצרת גוון כהה בהרבה ממה שרואים בכוס הערבוב. ביציקה עמוקה של 4 ס"מ כדאי להתחיל בחצי מהכמות שהייתם שמים ליציקה רדודה.
סיכום - הצבע מתחיל בכמות, לא בגוון
צביעת אפוקסי היא איזון בין שני כוחות: הרצון לגוון עמוק והמגבלה הכימית של השרף. הצבע הנכון נקבע בבחירת סוג הצבען שמתאים לאפקט, ובמשמעת של להישאר מתחת ל-6 אחוז תוספות. מי שמכבד את שני הכללים האלה מקבל יציקות צבעוניות שמתקשות מושלם; מי שמתעלם מהם מגלה את הבעיה רק אחרי שהיציקה כבר נשפכה.
בסדנת וודי אפוקסי מתאימים את סוג הצבען ואת הכמות לפי סוג היציקה והאפקט הרצוי, כי פיגמנט לאפוקסי שמתאים לנהר שקוף שונה מזה שמתאים למשטח אטום. מי שרוצה התאמה של ערכת צבענים לפרויקט מסוים מוזמן לשלוח פנייה עם תיאור האפקט שהוא מנסה להשיג ועומק היציקה.
גוון מרהיב על יציקה שלא התקשתה שווה בדיוק כמו יציקה מושלמת בלי צבע - כלומר, כלום. ההחלטה על כמות הצבען הנכונה, עוד לפני שמוסיפים את הטיפה הראשונה, היא ההבדל בין פריט שמציגים בגאווה לבין עוד גוש שהלך לפח.
שאלות ותשובות
אפשר לצבוע אפוקסי עם צבע רגיל מהבית?
לא מומלץ. צבעי מים, גואש ורוב צבעי הבית מבוססים על מים שדוחים את השרף ויוצרים גושים. משתמשים רק בצבענים המתאימים ליציקת שרף - מיקה, פסטת צבע ייעודית, אלכוהול אינק או פיגמנט מרוכז.
כמה פיגמנט צריך לקילו אפוקסי?
בין 20 ל-40 גרם, כלומר 2-4 אחוז מהמשקל, מספיקים לגוון עשיר. הגבול העליון הבטוח הוא 6 אחוז, ומעבר לזה ההתקשות נפגעת. תמיד מתחילים במעט ומוסיפים בהדרגה.
מה ההבדל בין מיקה לפיגמנט נוזלי?
מיקה היא אבקה שנותנת אפקט מטאלי ונצנוץ, והיא בטוחה יותר כי לא מדללת את יחס הערבוב. פיגמנט נוזלי נותן גוון חזק ואחיד בטיפה קטנה, אבל דורש זהירות כפולה כדי לא לחרוג מהכמות.
למה האפוקסי לא התקשה אחרי שהוספתי צבע?
כמעט תמיד בגלל עודף צבען. מעל 6 אחוז תוספות היחס הכימי משתבש והשרף נשאר רך או דביק. גם צבע על בסיס מים או ערבוב לא אחיד גורמים לכך.
אפשר לערבב כמה צבענים יחד?
כן, בתנאי שסך כל התוספות נשאר מתחת ל-6 אחוז מהמשקל. ערבוב שני גוונים או יותר פותח מגוון רחב של צבעים, אבל חשוב לספור את הכמות הכוללת ולא כל צבען בנפרד.
